<h1>רבינו ירוחם ני"ט ח"א</h1>
<h2>דף ב:</h2>
נדר לעשות צדקה אפילו למ"ד דנדר בלשון שבועה אינו כלום כשאוסר עצמו על החפץ כמו שכתבתי בדין שבועות ונדרים [ני"ד ח"ג], לענין צדקה מועיל דבפיך זו צדקה, כך פשוט ומוכח בכמה דוכתי.
<h2>דף ז.</h2>
יש ידות לצדקה אף על גב דלא איפשיט' בנדרים אזלינ' לחומרא, כגון אם אמר זה הזוז לצדקה ואמר וזה האחר אף על גב דלא אמר וזה נמי אלא וזה לחוד הוי האחרון צדקה כמו הראשון.
<h2>דף ט.</h2>
ואסור לידור אפילו לצדקה ולפדיון שבויים אלא אם יש בידו יתננו מיד, ואם יפסקו צדקה וצריך לפסוק יאמר בלא נדר כמו שכתבתי בנתיב י"ד ח"ג בדין לא ליבעי ליה וכו'.
<h2>דף סב:</h2>
כהן נותנין לו חלק בראש וחלק יפה בצדקה ובמתנות עניים כתבתי בנתיב ב' ח"ג בכבוד הכהנים.
<h2>דף פג:</h2>
מי שאסר הנאתו על העניים נוטלין ממנו צדקה ונותנים לעניים ואם אמר עניים אלו יתנו אותה לעניים אחרים כמו הנודר הנאתו על הכהני' והלויים, וכן בנדרים, וכן כתב הרמב"ם פ"ז.
